<h1>ארחות חיים הלכ' תקיעת שופר סימנים א'—ב'</h1>
<h2>דף כח.</h2>
שופר של עכו"ם אין תוקעין בו לכתחלה ואם תקע יצא דמצות לא ליהנות נתנו וה"מ שנטלו לצאת בו אבל לא לזכות בו אבל בעכו"ם דישראל לא דכתותי מיכתת שיעורא בד"א כשהשופר עצמו נעבד אבל אם היה תקרובת עכו"ם לא יצא דאינה בטלה עולמית שנאמר ויאכלו זבחי מתים. והראב"ד ז"ל פירש שהוא ממשמשי עכו"ם ועכו"ם שבטל ע"א בטל משמשיה שביד ישראל וכל דבר שיש לו תקנה בביטול אפי' קודם ביטול יצא. שופר הגזול שתקע בו יצא שאין המצוה אלא בשמיעת הקול ואין בקול דין גזל. המודר הנאה משופר מותר לתקוע בו תקיעה של מצוה שאם תאמר נהנה בשמיע' הקול מצות לאו ליהנות נתנו. וכן נמי כתב הב"הג וי"א מותר לתקוע בו פי' אדם אחר תוקע והוא שומע אבל הוא עצמו אמרו הגאונים שאסור לתקוע בו אפי' תקיעה של מצוה וכן נמי כתב הרמב"ן ז"ל וה"מ כי אמר הנאת תקיעת שופר עלי אבל אם אמר קונם תקיע' שופר עלי משמע דעל הקול נדר ואין הנדר חל על דבר שאין בו ממש. המודר הנאה מחבירו מותר לתקוע בו תקיעה של מצוה ולא ליקרי ליה מהני ליה דמצות לאו ליהנו' נתנו.
